למידה – "הגעת לגיל שבו אפשר לא להתחיל"…

הורים יקרים.

השנה יותר מאי פעם אנו חשות צורך להדגיש מחדש את דרכנו החינוכית בכל הנוגע ללמידה בבית העגול. בימים האחרונים התעורר בליבנו חשש שמערכת השיעורים הענפה שהעמדנו כהצעה בפני הילדים, יחד עם העובדה שהילדים גדלים והולכים, יוצרים בלבול בקרב חלק מההורים.

שמנו לב שיותר הורים פונים אלינו עם מידה לא מועטה של מתח, בניסיונות להבין האם הילד נכנס לפעילות, מנסים לברר עד כמה ילדם פעיל בשיעורים, לוקח חלק בלמידה וכיוצא בזה… במקביל להתעניינות טבעית ואופיינית לתחילת השנה, יותר ויותר נשמעות הצעות ובקשות מאיתנו להזמין, להזכיר, לעודד ואפילו להתעקש על נוכחותם של הילדים בשיעורים.
כל זה מביא אותנו לחשוב שאולי, למרות שגישתנו ללימוד דוברה וסופרה פעמים רבות, שוררת עדיין אי בהירות ביחס ללמידה בבית העגול.
חשוב לנו לספר לכם איך קורה הדבר, כך שתוכלו אתם מצדכם לחדד את הבחירה שלכם ועל ידי כך לתמוך ולאפשר לילדים לעבור את התהליכים הנחוצים להם בדרכם להשתתפות פעילה בשיעורים השונים.

באופן טכני הלמידה בבית העגול מבוססת על מערכת חוגים ופעילויות ידועה מראש ומותאמת לפי גילאים. כאמור השנה יש בבית ארבע קבוצות גיל: זרעים, נבטים, ניצנים ופרחים. ילד שמתאים מבחינת רמת הלימוד לקבוצה של צעירים ממנו או גדולים ממנו מוזמן לנוע בניהם בהתאם ליכולתו. אנו מיידעים את הילדים על הפעילויות השונות בכל מעגל בוקר וגם על ידי כתיבת סדר היום על הלוח בכניסה. ארוחת הבוקר, המעגלים, הפירות והניקיון הם ציר קבוע שחוזר על עצמו בשעות קבועות מדי יום. בשלב ראשון מעכשיו ועד אחרי החגים הילדים נכנסים באופן חופשי לשיעורים ומתנסים בהם.
באופן טבעי מתגבשות קבוצות אשר מעוניינות לקחת חלק בשיעורים.
לפני כל שיעור אנחנו מכריזים עליו באמצעות הפעמון, ומעבר להכרזה אנחנו דואגים להזמין את הילדים חברי הקבוצה המתעניינת. בנוסף אנחנו תמיד משתדלים לרענן את ההזמנה גם כלפי מי שלא בחרו במקור להיכנס לשיעור ולהציע להם מחדש להצטרף.
אחרי החגים נתחיל בתהליך מובנה במסגרתו נלמד עם כל ילד וילד את המערכת, כל ילד יבנה לעצמו מערכת שבועית של שיעורים בהם הוא רוצה להשתתף. יתכן והיו שיעורים שבהם יידרש מהבוחרים להתחייב לפרק זמן מסוים, כמו למשל שיעורי קריאה וכתיבה או מוסיקה, בהם הלימוד תהליכי.
את המערכת המוגמרת תקבלו אתם ההורים לידכם ותוכלו להיעזר בה כדי להזכיר לילדים בבוקר איזה פעילויות שבחרו מתקיימות באותו יום בבית.

כידוע הלמידה בבית העגול מבוססת כולה, ללא הבדלי דת צבע ומין, על בחירה חופשית. מבחינתנו אין זה משנה אם מדובר בקריאה כתיבה, מדעים או מחול.
יש לנו אמון מלא בילד שיבשיל בזמנו המדויק ללמידה. לכל ילד וילד זמנו ושעתו לגשת לנושא זה או אחר. מצדנו חשוב לאפשר לתהליכי ההבשלה אלו להתרחש בזמנם, מבלי להוסיף עליהם מרכיבים של מתח לחץ וציפייה.
אלמנטים אלו של ציפייה ומתח מעוררים במידה רבה שיח שיש בו מצד הילדים ריצוי או התנגדות, ואלו הם ללא ספק אבני נגף בדרכו של הילד להקשיב ולבטא הלכה למעשה את סקרנותו הטבעית, מחסומים בפני אותו דחף ראשוני בריא וטוב המוביל לחקר לימוד ודעת.
ועל – כן, בעניין זה, אנחנו בוחרים לנהוג במשנה זהירות. הנחת היסוד שלנו אומרת שגם אם הילד בוחר לשחק עם חבריו, לאכול את הסנדוויץ' שלו, או לשכב במרכז הבית על גבו תוך שהוא בוהה להנאתו בתקרה ממש בשעה שבשיעור חשבון לומדים את לוח הכפל, הרי שבחירותיו הן מדויקות, נכונות וחשובות מאין כמותן. שורש בחירותיו מצוי בידיו קרוב לליבו. הוא אשר נמצא על ההגה מנווט את יומו ואת חייו.
הכבוד שאנו רוכשים לבחירות שעשה מחליף את הדחף השכיח לנווט, לתמרן, או להוליך ילדים, מתוך אמונה שאומרת שאנחנו יודעים טוב מהם מה נחוץ להם.
על כן, כאשר אנו מכוונים את הילדים לדרך שנראית לעינינו טובה יותר, חשובה יותר או נחוצה יותר, אנחנו למעשה מונעים מהילדים את האפשרות לנווט את דרכם, מונעים מהם את האפשרות החשובה להתאמן ולתרגל את היכולת להוביל את עצמם, להתנסות, להצליח, לשגות, להיכשל ולנסות שוב… תוך למידת הבחירות שלהם וההשלכות שלהן על מצבם ובנוסף כפועל יוצא – ההבנה בשטח של אחריות ומחויבות מהן. ילד שיודע כיצד למצוא את דרכו ולבחור את בחירותיו, זוכה במתנה גדולה, הזדמנות בלתי רגילה להיות מסוגל לפענח את רצונותיו ולהביאם לכדי מימוש בתוך שלל האפשרויות שסביבו. והרי אם יצליח וילמד תהפוך יכולת זו לכלי מרכזי וחיוני לחיים בעולמנו הרבגוני.

יש חשיבות רבה יש להצעה הרחבה והשופעת של תחומי עניין ולמידה. יש ערך רב לחלונות אלו לידע ולהשכלה ותחומי עניין. יחד עם זאת יש לחלונות אלו נטייה עזה לעבד מערכם, כאשר הפותח אותם עושה זאת מטעמי ריצוי, צורך לשמח את אמא ואבא או לעיתים אפילו את סבא ואת סבתא. כאשר הסיבה ללמידה היא מחוץ לילד, הלמידה מתרחשת באופן שטחי. כאשר נעדר החיבור האוטנטי לרצון להשיג כלים חדשים (למשל שפה, חיבור, חיסור, נגינה… ועוד ועוד) הלמידה, אינטנסיבית ככל שתהיה, הופכת במידה רבה למאמץ שווא, הדרך להפנמת החומר מתארכת. פעמים רבות החומר נשכח, היה כלא היה וגם אם הופנם ונרכש, הרי שהוא מאוחסן ומשומר באדי כפייה וכורח, הרחק משמחת החקירה והגילוי שיכולים היו להוליד עוד ועוד עומק, לימוד וחקירה שמוצאם בשמחה של ממש. ולא רק זאת, ההשקעה בלמידה של דברים שאינם נוגעים לעומק העניין האישי עלולה לבוא על חשבון למידה והתפתחות בתחומים אליהם הילד נמשך יותר מטבעו ואולי דווקא בהם ימצא את שמחתו ואת כישרונותיו.

אנחנו רוצים להניח לילד למצוא את דרכו, להבין כיצד הוא מתווה את סדר יומו.
עניין זה הוא אולי החשוב ביותר: חשוב לנו לעודד את הילדים ללמוד להתנהל בכוחות עצמם, לבחור את עיסוקם ולהתמיד בהם מתוך מחויבות פנימית עמוקה.
יחד עם זה מתוך תשומת לב מלאה ואחריות להבחין באלו שמתקשים ונמנעים מסיבות אחרות שאינן קשורות דווקא לנושא ההבשלה והרצון.

כאשר אנחנו מתבוננים בילדים אותם אנו מלווים זה השנה הרביעית קל לנו להיווכח ביכולות שהתפתחו בהם בזכות אותו אפשור נינוח באמת ביחס לבחירותיהם. קל לנו להבחין בכך שרובם ככולם רכשו לעצמם כלים מצוינים להתנהלות עצמאית.
פעמים רבות אנחנו עדים לאופן בו הם ניגשים אל תחומי עניין חדשים להם, ללא פחד ולעיתים קרובות גם מבלי צורך בסיוע של מבוגר, הם לומדים לעומק ולרוחב את הנושא בהתמדה יוצאת דופן וביצירתיות בלתי רגילה.
ואת התלונה הנפוצה ביותר בכל בית ישראלי סטנדרטי – משעמם לי – תשמע מפיהם אך רק לעיתים נדירות ביותר. הם פשוט יודעים להוביל את עצמם ולא מצפים מאיש שיעשה זאת במקומם. חשוב להבין שהעידוד המוגזם, ההזמנה התכופה, הדחיפה הקלה, עלולים למנוע מהילדים להגיע לשלב הבחירה האמיתית והממשית. עוד בטרם הספיקו לאתר את הרצון שהוא בלעדי להם, מעורבים בו כבר הלחץ שלנו, ההורים, ושל הסביבה השופטת על פי לרוב, שאומרת: הגיע הזמן שתדע כבר ללמוד לקרא ולכתוב/לוח הכפל/ או מתי תסתפר כבר…

נכון הילדים הפכו בני שש, בעולם "האמיתי" כולם היו בכיתה א', בכיתה א' הם היו מקדישים את מיטב שעות ילדותם לטובת רכישת כלים בסיסים כמו חשבון, קריאה, כתיבה, חגי ישראל.. כל כך הרבה מאמץ היה נתון לכל אלא עד שבשורה התחתונה, עם דחף של ממש וגם בלעדיו, באמצע שנת הלימודים הראשונה כבר יוכלו כל הלומדים בכיתה א' לספר לסבא וסבתא שהם יודעים לקרא ולכתוב (ויש סיכוי טוב שאלה שלא יצלחו לעמוד במשימה יוכלו לספר לסבא וסבתא על האבחון החדש שלהם כלקויי למידה).

החלטנו לכתוב לכם קצת על דרכנו לרענן את הזיכרון ולשים דגש על העיקר, כך שנוכל לנקות את הטפל ולהמשיך בעשייה שלנו בלב שקט, מתוך ידיעה שאתם כמונו מבינים את לב הגישה ומוצאים אותה מתאימה לכם.
הבית העגול אם כן, מקום בו ילד יכול לבחור מתי ללמוד, מתי לקרא ומתי לכתוב, מתי לכפול ומתי לטפס וליפול….
הבית העגול לא כופה על הילד שום תחום למידה, מתוך אמונה שבכל אדם קיים הדחף הבריא לדעת. להשתלב. הצורך או הסקרנות המתבקשת ביחס למילים, למשל, הדרך אל הקריאה והכתיבה והרצון לצעוד בה יתעוררו גם יתעוררו בשעה היעודה.

זרע שטומנים אותו באדמה, גם ינבוט.

בברכת שנה טובה של למידה מתמדת

סיגול וקרן.