הגישה

המפגש האנושי הלכה למעשה היה ועודנו המפתח האחד שלנו להתוויית דרך, ללימוד וליצירה משותפת.

כל צומת העשויה להיחשב כצומת "חינוכית", כזו המזמינה ומתירה כביכול לנו המבוגרים לחנך, ללמד, להציב גבולות, להפריד או לסדר, נגלית לנו כהזדמנות לפגוש, להבין ולהתקרב; הזדמנות להקשיב הקשבה שאינה שופטת, כזו המכבדת את הילד – האדם שמביט בנו ואנו בו.

כל מפגש עם הילדים הוא בעל משמעות:

הרגע שבו יוצאים לשחק עם הילדים בחצר, כמו הרגע שבו עוזרים להם לפתור סכסוך, או זה בו אנו רק מתבוננים ומקשיבים ללא להתערב, כמו זה שבו הם נקראים לעזור בגזירה, בכתיבה, בהדבקה. אנו מאמינים שכל רגע ורגע, בין אם הוא קשה ובין אם הוא נפלא – טוב שיתרחש תמיד מתוך אהבת האדם.

ההתנהלות בבית העגול נובעת מתוך הקשבה,
ובהתאם לכך היא גמישה, צומחת ומשתנה עם ההרכב האנושי.

בלבה מצויה ההבנה שכדי לאפשר הקשבה עמוקה יש לטפח במלא הכנות דיאלוג חי ומדויק עם הילדים. לבנות מסגרת בהירה, משרת ביטחון, שבתוכה יוכלו כל בני הבית להיות חופשיים באמת.