הורים יקרים, שלום לכולם!

והפעם לא דרקונים מרובי ראשים או מפקחות משתלחות, רק ככה סתם, לשתף בחוויות יום חמישי אחד, שלי. יום שכבר לקראת סיום… יום בו יכולתי לראות פתאום בבהירות את הצמיחה הפלאית של הילדים.

זה מתחיל בבוקר באיזה שקט, הילדים באים אל הבית העגול ואני שמה לב שאף אחד מהם לא זקוק לי בשום עניין ודבר.
הם מתחברים זה עם זה בקלות, משחקים יחד בקבוצת יחסית רבות משתתפים, עסוקים….
שקדי מגיע הבוקר כשהוא מגלגל צמיג של אוטו, כל הדרך אל הבית.
כל היום שקדי והצמיג בצמד חמד, שקד גאה. הצמיג חשוב כל כך. הוא זז איתו לכל מקום, אפילו עולה איתו לחזרות באולם.

אני שמה לב שיש להם, לילדים, איפה ואיך ואצל מי לעגון, אני שמה לב שעניין זה של להטיל עוגן כמעט אינו תלוי עוד בי או באנשי הצוות האחרים.
מיכל מכינה בצק לחלות, שרה כותבת את לוחות "סדר יום" (חזרות, חזרות, חזרות ופרויקטים אישיים…..וכל היתר ), בחצר על הדק אסנת, כמידי בוקר, מוקפת קומקומים וילדים, והבוקר גם תוספת חדשה: "מזל טוב" (שם זמני) – גור חתולים לבן – מתגולל על המחצלות למרגלותיה. הילדים – אלו הקוראים – כותבים, כבר עסוקים באיזה תירגול ספונטאני, לפעמים חלוקה להברות או חוברת שכבר מסתיימת או שמדברים למשל על סיפור חדש, שתכף ייכתב ויושם בקופסא מיוחדת משלו. בחודשיים האחרונים הילדים כותבים ומאיירים סיפורים…הסיפורים נארזים בתוך קופסאות מכל מיני סוגים. כמו זן חדש של פירות קיץ, עם ליבה מתוקה במיוחד… מבשילים עוד ועוד בחדר הלימוד. נחת וקורת רוח!

במעגל בוקר עם הזרעים אני לוקחת סיכון, הפעם נדבר על חלומות. נעשה סבב, כל אחד ישתף בתורו, יספר על עולם החלומות שלו. סבב הוא עניין מורכב… קשה יותר להאזין ולהקשיב אחד לשני מאשר לסיפור או שיר, קשה יותר לשמוע אחר, במיוחד מפני שלעיתים קרובות הביטוי עדיין אינו שוטף בגילאים האלו, זה לוקח זמן לספר וצריך להיזכר ולהתרכז, לעיתים קרובות יש גמגום, אי בהירות או קושי להתבטא, קשה להקשיב בזמן שכל כך דחוף ובוער לשתף בשלך. ובכל זאת אני "מסתכנת" בזה, היום לא נשחק משחק, פשוט נקשיב אחד לשני. איזה מזל שהסתכנתי! וואו, איזה שיחה מדהימה! איזו יכולת הקשבה מעולה. הם פשוט שם, נוכחים מספרים, מקשיבים, לרגעים נמסים… (יש לזה ביטוי פיזי של מין זליגה), אבל אז נאספים והם באמת למדו ככה להיות. להקשיב. וזה בכלל לא מובן מאליו ואני מתרגשת מהם עד מאוד. הם כל כך פתוחים לשתף, מרגישים בטוחים.
לרבים מהם יש חלומות "רעים" בלילה. אנחנו חוקרים מה אפשר לעשות עם חלומות רעים, אנחנו משוחחים על תפקידם של חלומות רעים בחיים, וקובעים לנסות לחלום חלום משותף בליל שישי. המעגל שלנו אמור להיפגש למעגל בוקר חלומי בין עננים.

אחרי המעגל המוצלח הילדים יוצאים, אל החצר, אל החדרים: שיעורים וטיול, חזרות ופרויקטים, הבית מלא כל טוב, מלא עשייה. אני עושה סיבוב בחדרים כמעט ואין ילדים ש "סתם" משחקים, פה ושם איזה זוג או שלישיה שקועים במשחק ושיחה אינטימית, מביטים עלי ותוהים מה רצוני…. "שום דבר, אני אומרת רק בודקת מה שלומכם, תמשיכו"…
בחצר גנית עם הזרעים, שיעור "מפרקים מילים עם גנית" שהוא שיעור מוכנות לקריאה וכתיבה. גנית קוסמת של התרחשות סוחפת את הילדים לתוך למידה ערה, כיפית… הנה כך תוך כדי ריצות קפיצות וצחוקים מתרחשת למידה עמוקה ומורכבת שכל כולה שמחה צרופה.
היום ממשיך תוך כדי עשייה מרוכזת, הפרויקטים האישיים תופסים תאוצה ומגיעים לקו הסיום. יותר ויותר הם מרשימים ונהדרים, וכבר רואים את התערוכה המדהימה שתהייה ואיזו גאווה… הילדים אכפתיים ומעורבים נרגשים לקראתה.

לקראת סיום, דובדבן על הקצפת: הבית כולו נאסף לצפות בהופעה של אליה כץ. הפרויקט שלה הגיע לכדי סיום, מדובר בשיר שכתבה, שוררה, והלחינה בעזרתו ובהנחייתו של גל. היא מופיע באולם על במה שאותה קישטה והכינה במהלך היום כולו. גל בגיטרה וליש בכינור והיא שרה את השיר שלה "כבר לא כועסת כבר לא בוכה כבר לא סגורה בחשכה" בביצוע מרגש עד בלי די.

אנחנו סוגרים את היום בהתרוממות רוח, בגאווה של ממש, בתחושה שזכינו לעבוד עם הילדים הכי נפלאים בעולם!

וכמו כדי להוסיף טוב על טוב כשאני יוצאת לכיוון השער, אסנת מפנה את תשומת ליבי לקבוצת ילדים שיושבים בסירה. שתיים מהן, שממש עד לא מזמן לא ידעו לקרא באופן שוטף, קוראות בספרים של ראשית קריאה, האחרים שלמיטב ניסיוני בהשראתן ממש בקרוב ירצו גם הם לקרא כך בספרים, מקשיבים להן מקריאות בלהט ובשקיקה. איזה כיף לי איזה כיף לי איזה כיף לי שבאתי!

זה רק חלק ממה שרציתי לספר לכם בנתיים באהבה בשמי ובשם כל צוות המופלאים שאיתי:
מיכל, אסנת, גנית, גל, שרה, ירדן, שי, נעמה, קולו, סיגול ואני קרן.

שבת נעימה ושבוע טוב!