מקודם דף הבית
גישת צדק מאחה בבית העגול
הצצה קטנה לדרך בה אנחנו פועלים במגוון של קונפליקטים ופגיעות ברמות שונות בין ילדימות שנקראת "צדק מאחה".
תהליך של צדק מאחה הוא עמוק ודורש משאבים רבים של סבלנות, חמלה ואמונה. הוא איננו פתרון קסם. כמבוגרים שחיים כבר עשרות שנים בתרבות בה צדק, שיפוט וענישה הם המענה הכמעט יחיד לסכסוך, האפשרות לשוחח, לפתוח את הלב ולשתף בקושי גם ברגעים רווים בכאב וכעס, היא למידה יום יומית. אנו מקוות ומקווים שעבור הילדות.ים האפשרות הזו תהיה זמינה הרבה יותר.
מספר עקרונות בסיס מנחים אותנו כשאנו ניגשים לקונפליקט.
מוזמנים לקרוא עליהם בתיבות כאן למטה >>
(לחצו על התיבה או העבירו עליה את העכבר כדי לקרוא בהרחבה)
פגיעה פיזית, מילולית או אחרת היא ברוב המקרים מוצא לתסכול וחוסר בכלים לבטא חולשה, צורך או תחושה של רגש לא נעים.
ושגם במקרים בהם האחד פוגע באחר מתוך כעס עמוק ותחושת צדק, בלב נשמתו של הילד אין הקלה ושמחה בראותו את האחר נפגע (למרות שרוב הילדימות לא יודו בזה בלהט האירוע).
לעיתים נדרשת תמיכה, ליווי ועזרה שלנו, ובפעמים אחרות לא.
ולצד המקום להרגיש ולבטא רגשות קשים, להיות בהירים ונחושים בנוגע לתגובות אלימות שאנו לא מסכימים שיקרו בקהילה שלנו.
חלק מההקשר הוא גם התבוננות על יחסי הכוחות בין הילדות.ים מבחינת גיל, הקשר חברתי, יכולת וורבלית ועוד, שיכולים להעיד על סימטריה יחסית או פער גדול.
היא מקבעת תחושות של חוסר שייכות, חוסר ערך וחוסר אונים, שהופכות לתסכול, זרות וכעס ועלולות להוביל לפגיעות נוספות בעתיד.
הרחקה או ענישה יכולות להוביל להקלה מסוימת ותחושת מוגנות אצל הצד הנפגע, אבל לא נותנת מענה לצורך של הנפגעים לבטא את הכאב ולקבל הכרה ולקיחת אחריות מהצד הפוגע.
לכן, אנו משתמשים בה במקרי קצה בהם הילד או הילדה הפוגעים אינם מסוגלים להיות בשיח, לקחת אחריות ולקחת חלק בתהליך של תיקון.
כשאנו פוגשים מקרה ספציפי של סכסוך, אחרי שהבנו את ההקשר ואת סוג ועוצמת הפגיעה (הדדית או חד צדדית), אנחנו מציעות לילדימות לקחת אחריות ולהיכנס לגישור כחלק מתהליך של צדק מאחה שמטרתו תיקון הפגיעה (איחוי). ילד או ילדה שמסרבים לקחת אחריות – בוחרים להעביר אלינו את הכוח להחליט מה יהיה התיקון.
אנו פוגשים ילדים וילדות בקונפליקטים לא מעט פעמים במהלך כל יום, לא בכולם אך ברובם הילדים והילדות מצליחים להגיע לשיחת איחוי וגישור.
כשהם יושבים לדבר אי אפשר שלא להתפעל מהרגישות, הכנות והאומץ שיש להם לומר את אשר על ליבם ולהקשיב אחד לשנייה בתוך הכאב, מהגמישות והיצירתיות במציאת הפתרון, ומהיכולת שלהם לקחת אחריות על החלק האישי בפגיעה ולשאוף לתיקון.
הלוואי ויותר מזה היה בעולם המבוגרים.
עוד על גישות מאחות אפשר לקרוא כאן:
