fbpx
מכתב מקרן להורים
29/01/2009
יום העצמאות שלנו
29/05/2009

מכתבים לאתר "מושבה חופשית"

באתר הפרדס-חנאי הפופולרי "מושבה חופשית" התפרסם ב 15.2.09 מכתב של רוני בת יאיר, אמא בבית העגול. המכתב גרר אחריו כמה תגובות מהורים נוספים ואנו מביאים את התכתובת כולה כאן כלשונה:

* רוני בת יאיר, אמא בבית העגול לשילה, בן 7.5, ולאליה, בת 5.5:
סיגול וקרן, אני כותבת כי אני רוצה לספר לכן מה העיניים שלי רואות ומה הלב שלי מרגיש כשאני מסתכלת על הילדים שלי בחודשים האחרונים, בזמן שהותם בבית בעגול.
הבחירה לשים את שילה ואליה במסגרת חינוך אלטרנטיבית היתה ברורה לי מהרגע הראשון. התגובות סביבי ממשפחתי ומחברי לא היו קלות, על הקושי הכלכלי שבזה ("למה לשלם כשיש חינוך חינם?"), על העובדה שהם יהיו מופרדים חברתית משאר הילדים בגילם ("לא עדיף שהם יהיו כמו כולם? למה שירגישו שונים?"), על הרמה הלימודית ("יהיה להם קשה להשתלב במסגרת רגילה, לא חבל?") וכל התגובות מהסוג הזה… ידעתי מה אני רוצה. והתעקשתי. אני מודה, לא היה לי מושג. לא היה לי מושג עד כמה מדהים זה יכול להיות.
בעיני, יצרתן מקום נדיר. באמת בית. ובית זה אולי המקום הכי מורכב ומאתגר.
במרחב קטן ואינטימי, יצרתן אינסוף מקום.
מקום שאין בו חוקים ששומרים על הסדר, ויש בו כל כך הרבה סדר.
מקום שאין בו היררכיה, ומקומו של כל אחד כל כך ברור ונוכח.
מקום שאין בו ענישה או הפעלת כוח משום סוג ויש בו כל כך הרבה שקט והקשבה.
מקום שאין בו דרישה להישגיות ויש בו כל כך הרבה התפתחות ולמידה.
מקום שאין בו נוקשות אבל גם אין בו ויתור.
מקום שיש בו כל כך הרבה מקום לאהבה.
הילדים שלי רצים כל בוקר לבית השני שלהם, למשפחה המורחבת שלהם, רצים כי הם רוצים לפגוש. רוצים ליצור. רצים בלי פחד.הבית העגול הוא מקום שיש בו חיים, מלא צבעים וצורות וצלילים וחופש.
בכל פעם שאני נכנסת למרחב שנוצר בינכן לבין הילדים, אני חווה אמת. ולא פחות ממה שאתן נותנות לילדים שלי, אתן נותנות לי. ולא תמיד קל. כמעט תמיד לא קל. אבל המסירות שלכן והנכונות שלכן להתמודד עם כל מה שבא מהילדים ומאיתנו ההורים, היא מופלאה ומרגשת אותי כל פעם מחדש.
אני יודעת בכל ליבי, שהמתנות שהילדים שלי מקבלים בבית העגול, ישארו איתן שנים רבות אח"כ. הכבוד האמיתי שאתן רוחשות להם, והמוכנות שלכן לפגוש אותם כמו שהם ולאהוב אותם ללא תנאים וציפיות, נותנות להם חוסן וערך אמיתי של עצמם.
תודה רבה לכן, על המקום המיוחד הזה, ועל שזכינו להיות חלק ממנו.
רוני.

* הילה מירון, אמא בבית העגול לגאיה, בת 6.5 :
רוני מדהימה שכמוך!!! ניסיתי לחשוב מה לכתוב, איך להעביר במילים את המדהימות של המקום הזה, למי שעוד לא שמע עליו, והנה פתאום המכתב שלך. הדמעות והגוש בגרון אומרים הכל. ההבדל בינינו הוא שאת כל השאלות ששאלו אותך, אני שאלתי את עצמי… היום אני יודעת שזו היתה בחירה אמיצה בדבר הכי נכון לילדה המדהימה שלי ואני יודעת שבשנה הבאה גם המדהימה השנייה שלי סוף סוף תוכל להצטרף וכבר קשה לנו לחכות…
תודה לך אהובה ותודה ענקית לסיגול וזיסי על הקסם שנקרא הבית העגול!
הילה.

* שי ואורית אור, הורים בבית העגול לאלי, בת 7 :
רצינו להגיב אבל רוני כתבה את זה כל כך מדוייק ובעיקר מה שיש להוסיף זה – וואלה וואלה וואלה, נכון נכון נכון, כן כן כן!
וגם – שלא להרבה אנשים בעולם יש את היכולת הנדירה והמופלאה גם להימצא עם ילדים בפתיחות ומסירות מוחלטת, גם לראות אותם ממש לעומק, וגם לתקשר בפתיחות ישירות וכנות עם ההורים שלהם, ולסיגול ולקרן יש את זה בשפע. אז אלי למדה השנה בבית העגול –
1. להכיר את כוחותיה
2. למצוא בתוכה מרכז חדש ויציב שמוביל אותה בבחירות בחייה
3. שהיא לא לבד, גם כשנדמה לה ככה…
4. לקרוא ולכתוב בדפוס ובכתב
5. לחבר לחסר ולהכפיל
6. שזיקית בהריון היא שחורה עם נקודות צהובות
7. מה זה חבר כנסת…
8. "שמשתלם" להיות נדיבה ורחבת לב…
9. שיש לה השפעה אדירה על כל מה שקורה בחיים שלה, החל מרגשות הילדים כלפיה וכלה במפלס הכנרת. ועוד הרבה דברים שבטח אי אפשר לזכור…
מאחלים מכל הלב לכל ילד ולכל הורה מתנה מדהימה שכזאת, מתנה לחיים!
שי ואורית.

* תמר בן אריה, אמא בבית העגול לשיין, בן 6.5 :
גם אני מזדהה עם כל מילה במכתב הנפלא והמדויק של רוני. שיין עבר ועובר בבית העגול תהליכים מאד משמעותיים ואני מרגישה שבשום מקום אחר לא היו גם רואים אותו באמת וגם ומקבלים אותו בכבוד ובאהבה כפי שהוא במידה שזה נעשה בבית העגול, שכשמו כן הוא – בית ומשפחה. אני חשה אמון מלא כלפי זיסי וסיגול ומלאת תודה על הרגישות, החכמה, היצירתיות, ההקשבה והאהבה שהן מרעיפות על הילדים. וגם על האומץ לא לפסוע בשום נתיב סכמטי, מקובע, לא לבוא ממקום של תיאוריה אלא מתוך הקשבה גדולה ללב – של עצמן ושל הילד, ולהיות באמת נוכחות. בבית העגול אני מרגישה שיש דיאלוג אמיתי – ששומעים אותי ואת שיין, וגם שלי יש מה לשמוע וללמוד.
מה עוד צריך? בואו!
תמר.

* אנמיקה והרסיטה אשל, הורים בבית העגול לאוריין, בן 6.5 :
אהובות! כמשפחה נוודית, שנדדה במספר די מכובד של מסגרות חינוכיות, גם רגילות וגם אלטרנטיביות, אפשר לומר שסוף סוף מצאנו את הבית. מסגרת אמיתית שהיא גם בית, גם משפחה, גם מלמדת ומעשירה, מכבדת, מעניקה חופש בחירה, יצירתית, מאתגרת ומעל הכל אוהבת ומחבקת. אנחנו מודים ליקום שהוביל את אוריין ואותנו אליכן, אנו מודים על כל יום שהוא יכול לזכות לבלות בבית העגול ואנחנו מאחלים שכל ילד יוכל לזכות לגדול במסגרת שכזו.
תודה ענקית!
באהבה אנמיקה והרסיטה.